שלום לכולם
הפעם, פוסט מחויך יותר מהקודם.
הוזמנתי לקרא משירַי בפסטיבל "שער".
התרגשתי מאד.
כשרפי וייכרט, מנחה הערב הראשון שבו השתתפתי הזמין את "המשורר גיורא פישר" הבנתי במוחי שמדובר בי ואני צריך לקום ולגשת לבמה ,אבל ליבי עצר אותי כי הוא לא הסתדר עם ההגדרה החדשה שלי כ "משורר".
הצילום המצורף כאן הוא מאחר הצהרים השני של הפסטיבל שהיה ב"מרכז הגאה" בגן מאיר.
משהו בתמונה לא כל כך ברור לי. אני נראה מחויך וזחוח ואני לא מבין איך זה יתכן . הרי התרגשתי מאד ולא הייתה לי שום סיבה לחייך מתוכנם של השירים שקראתי.
את התעלומה פתרה אחת מחברותי. היא הזכירה לי שכשיש לתינוקות כאב בטן עולה על פניהם עווית שנראית כמו חיוך.
גיורא
בעקבות פסטיבל השירה
כָּתְבָה לִי מוֹרָה לְבִּיוֹלוֹגִיָה שֶׁהִיא מִתְקַנְּאָה
בְּאַנְשֵׁי הַצִּיוּר וְהַסִּפְרוּת
הַמַּשְׁאִירִים מֵאַחֲרֵיהֶם מַשֶּׁהוּ נִצְחִי
לְדוֹרוֹת בָּאִים.
וַאֲנִי, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֵין נִצְחִי מֵהַ ד.נ.א
הַמְפַעְפֵּעַ וְרוֹתֵחַ בְּגוּפָם
שֶׁל תַּלְמִידֶיהָ
שֶׁעוֹד מְעַט יֻתַּז ויוּפַץ
בְּטִיּוּלִים בִּדְרוֹם אֲמֶרִיקָה אוֹ הוֹדוּ
מִתְגַּבֵּר עַל מַחְסוֹמֵי תַּרְבּוּת
וְחוֹצְצִים אֲחֵרִים כְּמוֹ
שְׁנֵי הַצְּעִירִים שֶׁנִּפְגְשׁוּ
בַּכְּנִיסָה לָ"פֶסְטִיבָל לְשִׁירָה לוֹחֶמֶת"
וְלֹא נִכְנְסוּ
אֶלָּא הֶעֱדִיפוּ לַחְמֹק
וּלְצַיֵּר אֶת הַשְּׁקִיעָה בְּיָם יָפוֹ
עִם מִכְחוֹל וּשְׁפוֹפֶרֶת מִשֶּׁלָּהֶם
מקסים, גיורא.
(בכלל, אני נורא אוהב את הכתיבה שלך, תודה)
אוהבת את השיר מאוד. מלבד המלה יותר בשורה החמישית. אתה מקשר מדע ושירה, מכחול ושפופרת שהם אמנות וגם ארוס [ראה ביאליק…}
החיוך שלך יביא לזרם הזמנות לקרוא בפסטיבלים. פשוט תהנה!
לרות
תודה, מחקתי. דרך אגב ביאליק שאל את הביטוי מלשון חז"ל.
למיס לבנדר
אני מקווה שתראי את ההודעה. חיממת את ליבי. אולי דווקא בזכות אלמוניותך אני רואה במה שכתבת מחמאה כפולה.
תודה
גיורא
שיר שובבי וממזרי ('כמכחול בשפופרת', הא???). יופי, גיורא 🙂
לתלמה
זה כף לכתוב משהו שמצליח להעלות חיוך על השפתיים.
תודה
ההתרגשות שלך די מדבקת גיורא. אתה בהחלט נראה נרגש, וזה מרגש.
לאיריס אליה
אני מאחל גם לך להשתתף בפסטיבלים מוצלחים כמו זה.
להתראות בארץ
מברוק על פסטיבל הבתולין שלך גיורא
מאחלת לך רבים וטובים 🙂
והשיר : עם כל הכבוד לפסטיבל יש סדרי עדיפויות בחיים ונראה לי שהזוג הצעיר יודע אותם 🙂
שיר ממזרי 🙂
לריקי
כל הכבוד על כך שנשארת בתגובתך באותו שדה סמנטי.
תודה.
אני מקווה שנפגש רק בשמחות ובפסטיבלים.
גיורא
שיר שובב, שיר מקסים, שיר ישיר, עם הויץ החז"לי בסוף. גיורא, מאוד אהבתי. רני.
לרני
איזה רצף של מחמאות.
לקרא, להסמיק ולומר תודה
גיורא
אתה נראה מרוגש ומחיוך, תמונה יפה והשיר גם מחויך ויפה
לחני
באיחור, אני מתנצל ,אני עמוס ביותר ממאתיים מבחנים על שולחני (זו העונה ,לפני ערב הורים). תודה. כמו שכתבתי, לא כל כך ברור לי מאיפה באה הפוזה הזו. אבל אין לי על מה להתלונן, הצלם בחר כנראה זווית טובה
אני שמחה איתך, גיורא.
התמונה שלך עושה טוב.
והשיר אמיתי וחי.
לרונית
תודה. זו הייתה באמת חוויה מיוחדת במינה.
מקסים גיורא ויופי של תמונה. אתה נראה מבסוט. מגיע לך!
תודה מירי על המחמאות, אבל אני גם מרשה (כידוע לך:)להשמיע באוזני גם ביקורת במידת הצורך.
להתראות
גיורא
שיר יפה, גיורא, וכמו שכבר אמרתי לך, הוא הוכחה לנצחונה של השירה שמנכסת לה בלי בעיות ועכבות אפילו את ההורמונים הרותחים של זולתם 🙂
אתה לא מוותר ,אמיר 🙂
למען האמת ,חשבתי על הצדק בדבריך כשכתבתי את השיר "צירי אהבה". כשחושבים על זה,אפשר לראות בנו סוג של עלוקות. התנחמתי כשנזכרתי שיש המשתמשים בהן גם לרפואה.
קיבלתי היום את מכתב התודה על ההשתתפות בפסטיבל.
תודה לך ולכל העושים במלאכה.
מי יתן וזו תהיה תחילתה של ידידות פסטיבלים נפלאה.
גיורא
תמונה מקסימה. וגם השיר:)
לאליענה
תודה. אני לא מתבייש לחזור ולומר שכף לכתוב שיר שמעלה חיוך על השפתיים. היו שנים שהשתוקקתי לכתוב שירים כאלה ולא עלה בידי.
גם כתבתי על כך בשיר "שיר מרנין לב"
http://www.blogs.bananot.co.il/showPost.php?itemID=9087&blogID=236
גיורא, כבר כתבתי לך על השיר הזה שהוא יפה וממזרי, ואוסיף, על אף המקובל לחשוב בענייני איכות וקיטש, ששווה לפעמים ציור שקיעה עם מכחול ושפופרת מאלף מילים של פסטיבלים:)
אגב, הביטוי התלמודי מדבר על טבילת מכחול בשפופרת, ללמדך שגם חז"ל ידעו משהו על שקיעות, תרועות ופסטיבלים:))
ובאשר לתמונת המשורר, טוב להכיר את מה שמאחורי, לפני, בתוך ומצדי המילים
גיורא יקירי, כמשורר צעיר המתגורר בגוף קשיש ,אני מכיר היטב את תחושותיך בעלותך על הבמה ומזדהה עימן. אשר לחיוך – ברגעי התרגשות, עולה על הפנים הפנימיות האמיתית של האדם ושלך כפי שהכרתיה מיצירתך ופה ושם מקטעי ביוגרפיה שפרסמת, טובה, אופטימית, מפרגנת, חייכנית ומצניעת לכת.
אשר לשיר – הרעיון מצוין וכמוהו התימלול . הייתי שוקל, למען האנלוגיה היצירתית, להחליף את המורה לביולוגיה באם, או אב ואת התלמידים בילדים – למרות שכנראה ההשראה לשיר הוא האמירה של המורה לביולוגיה. זה יתרונה של השירה שהיא יכולה להמציא מציאות ולשנותה בהנף קולמוס
שיר יפה ושובב ,גיורא, ואני אומרת אין נצחי יותר מהד.נ.א של בני הנעורים האלה המונצח ביצירות ספרות.
שבת טובה גיורא
לחנה תודה
את מתנבאת באותה רוח כמו זו של אמיר
היי גיורא .
אני זוכרת שחייכת וחשבתי טוב שכך, שיש את הכח האמיתי להיות פה ופה.
החיוך שלך כובש, והדרך שלך לא לוותר, לספר את רחשי ונימי ליבך ,לנו… זה בוער ,המילים שלך חרכו את ליבי.
להתראות טובה
לטובה
אני זוכר את החיבוק הקטן ששלחת לי לאחר שקראתי את השירים הקשים.
תודה
שיר יפה גיורא, ונחמד שהצלחת להעלות את התמונה. ומאחלת לך עוד פסטיבלים מעוררי השראה מהם תכתוב עוד שירים מתוקים כאלה
לאיריס
לא מאוחר לומר תודה על המחמאות ועל העזרה בהעלאת התמונה. ביקשתי מיעל ישראל להוסיף להוראות ששם קובץ התמונה צריך להיות באותיות לטיניות. זה מה שהכשיל אותי בנסיונות הרבים.
מעתה אנצל את הידע הזה ואעלה תמונות במקום שארגיש שלא יעיבו על השיר.